הצהרת הון

הצהרת הון הינה מכשיר של רשויות המס לצורך ביקורת הכנסותיו של הנישום.

הצהרת הון מסכמת את סך הנכסים נטו של הנישום ליום ה 31 לדצמבר של השנה שנבחרה.
מס הכנסה בודק את ההפרשים בין שתי הצהרות ההון האחרונות.
במידה וישנו גידול בהון שאינו סביר, פקיד השומה יכול לדרוש תשלום מס.

על הנישום חובת ההוכחה כי דיווח כראוי על הכנסותיו ושהגידול בהון הגיוני.

הצהרת הון נדרשת לפי סעיף 135 (1) לפקודת מס הכנסה. הדו"ח מוגש במסגרת סמכותו של פקיד השומה לדרוש ידיעות ומידע, זאת בנוסף לדו"ח השנתי על ההכנסות לפי סעיף 131 לפקודה.

מיום הדרישה להצהרת ההון עומדים לנישום 120 ימים להגשתה, ו/או במקביל למועד הגשת הדו"ח השנתי לאותה שנה.
איחור בהגשת הצהרת ההון במועד, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, תגרום להטלת קנס בגין כל חודש פיגור לפי סעיף 188 (ז) לפקודת מס הכנסה, וכן מהווה הדבר עבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודה.

רישום פרטים כוזבים בהצהרה, השמטת נכסים בבעלות מגיש ההצהרה וכן אי הגשת הצהרת ההון במועד, מהווים עבירה פלילית על פי הוראות סעיפים 216 ו- 220 לפקודת מס הכנסה.

הדרישה להגשת הצהרת הון מגיעה בדרך כלל בסוף שנת המס הראשונה לפתיחת התיק ולאחריה בממוצע כל 5 שנים
ישנה חשיבות מרובה להכנה מקצועית של דו"ח זה ע"י בעל מקצוע, משום שהוא יכול לבדוק נכונות ההפרשים שנוצרים בין השנים ולחפש סיבות ו/או הסברים בזמן אמת טרם הגשה למס הכנסה.

הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס לכל יתר ההצהרות שתבאנה בהמשך ולכן חשיבותה רבה מאוד.